צורת הפרסום בכניסות בניינים אינה ייחודית לציבור החרדי אך תופסת מקום מיוחד במגזר החרדי , וזאת מכמה סיבות:

• ריבוי ילדים – המשפחה החרדית הממוצעת מונה מספר רב של ילדים. בכל יום בשעות אחה”צ והערב יורדים הילדים עם אימותיהם לשחק בחצר הבניין או בגינות המשחקים. בדרכם הם מתעכבים בפתח הבניין, פוגשים את ילדי השכנים ומשוחחים. גם האימהות מחליפות חוויות ומתכונים בפתח הבניין, כך שישנה אפקטיביות רבה למודעות המודבקות על הלוח הניצב בסמוך.
• גיבוש חברתי – רבים נוהגים לתלות מודעות על שמחות משפחתיות באזור מגוריהם או בלוח המודעות השכונתי ובבית הכנסת. לוח המודעות שבכניסה לבניין החרדי אינו עוד לוח הודעות של ועד הבית, הוא חלק מהערוץ של פרסום חוצות, כפי שמקובל במגזר החרדי.

באזורים חרדיים ומתחרדים ניתן למצוא כמעט בכל בניין לוח מודעות עמוס לעייפה במודעות פרסום רבות, דבר שאינו מצוי במגזרים אחרים. בנוסף, רבים מבנייני המגורים במגזר אינם נעולים באינטרקום או בדלת כניסה, כך שהגישה ללוח המודעות פתוחה בכל עת ומהווה הזדמנות קורצת למפרסמים.

על גבי לוחות המודעות שבכניסות הבתים נהוג לתלות בדרך כלל מודעות בגודל A4 ומטה. למרות שכיום ניתן למצוא אף מודעות בגודל A3 ואפילו חצי גיליון. בהמשך נעסוק בשיקולי הגודל הרצוי למפרסם.

מי קהל היעד בכניסות בניינים?

הפנייה באמצעות לוחות המודעות בכניסות הבתים, מיועדת למספר קהלי יעד ומתאימה למגוון גדול של מוצרים. לא לחינם ערוץ זה נחשב לאחד המובילים בפרסום חוצות במגזר. היא מיועדת בראש ובראשונה לאמהות ומאפשרת פרסום מוצרי ילדים, מוצרי אופנה וניקיון. ככלל היא פונה ברוב המקרים לציבור הנשים והנערות.

יש לזכור כי לא מעט מהגברים בציבור החרדי מנותקים כליל מערוצי המדיה השונים. חלקם אף לא יעלו הביתה את ה”חינמון” שנח בתיבת הדואר שלהם או למרגלותיה. הם אינם קוראים עיתונים ואינם מאזינים לרדיו אך סקרנותם האנושית דורשת את שלה, ומוצאת את פתרונה באמצעות לוחות המודעות שבכניסת הבניין או בבית הכנסת. לוח המודעות המצוי ברחוב עשוי להרתיע חלק מהם בשל היותו “רחובי”.

היות ומרבית האוכלוסייה החרדית אינה נמנית על המעמד הגבוה, הרי שהיא מתגוררת בבנייה רוויה ומשכך מעניק הפרסום בכניסות הבתים חשיפה גבוהה יחסית ורחבת היקף המכסה את מרבית חלקי הציבור.

מי המפרסמים בכניסות בניינים?

די ברור ש’תנובה’, ‘שטראוס’, ‘יוניליוור’ ואחרים אינן זקוקות לפרסום בכניסות הבתים, והפרסומים מטעמם יבואו לידי ביטוי בערוצי מדיה אחרים המקובלים בפרסום חוצות ברחוב החרדי. להיפך, פרסום בכניסות בניינים עלול לפגוע בתדמיתם. הפרסום בכניסות הבתים מתאים לעסקים הבאים:

• עסקים קטנים ובינוניים
• עסקים הממוקמים בקרבת מקום לבניין,
• מכירות פרטיות בדירות או אולמות סמוכים
• ארגוני צדקה והתנדבות
• שיעורי תורה וגמ”חים
• כל מי שרוצה להגיע לציבור רחב מסיבה כלשהי.

פרסום בכניסות בניינים: יתרונות

• חשיפה – זהו פרסום שכמעט כולם נחשפים אליו ולעיתים מספר פעמים ביום. קשה מאוד להתעלם ממנו.
• בולטות וזכירות – מאחר שברוב המקרים לוח המודעות שבכניסת הבניין אינו גדול במיוחד ואי אפשר לתלות עליו מודעות רבות בעת ובעונה אחת, זוכה כל מודעת לתשומת הלב הראויה לה והיא בולטת וזכירה בשל מספר הפעמים שדיירי הבניין נחשפים לה.
• גודל – רבים מהמפרסמים מתעקשים להדביק מודעה בגודל מינימאלי של 3A, מה שגורם למודעה לבלוט בצורה ניכרת ולמשוך את תשומת לבם של הדיירים.
• צבע – ברוב המקרים מדובר במודעות צבעוניות שמודפסות על גבי נייר כרומו, דבר שתורם להבלטת המסר בהשוואה למודעה באותו יחס המופיעה על גבי נייר עיתון בעיתונות הממוסדת.
• מיקום – מאחר ולוח המודעות ממוקם במקום בולט ומרכזי בכניסת הבניין, כמעט ואין סיכוי לפספס את המודעות והמסרים התולים עליו.

פרסום בכניסות בניינים: חסרונות

• סטטיות – לא ניתן לקחת את הפרסום הביתה.
• לא תמיד אפשרי – לא ניתן לתלות מודעות בבניינים בהם קיים אינטרקום או ועד בית מיליטנטי שמונע הדבקת מודעות פרסומיות.
• לא כולם נחשפים – ערוץ פרסום זה פוסח על כל החרדים המתגוררים בבתים פרטיים שחלקם הגדול נמנה על שכבה סוציו-אקונומית גבוהה.
• גודש וכיסוי – בשל מחסור במקום ובשל העדר תאום בין המדביקים, ייתכן שהמודעה שעמלתם רבות על עיצובה והדבקתה, תכוסה בתוך שעות ספורות על ידי מודעה אחרת שהדביקה שמרטפית בת עשר.

השוואת עלויות ערוצי פרסום חוצות

כאשר משווים את ערוץ הפרסום הזה מול ערוצי פרסום אחרים המאפיינים פרסום חוצות במגזר החרדי , מגלים לא מעט יתרונות. בהשוואה לעיתון “שבועי” מעניק ערוץ פרסום זה חשיפה מעולה במחיר נמוך. להמחשה: מהדורת סוף השבוע של עיתון “המודיע” מודפסת מידי סוף שבוע בכמה עשרות אלפי עותקים (בין 20 ל-40 אלף). מחיר עמוד בעיתון זה עומד על כ-9,000 שקל לפרסום בודד. על מנת לכסות את מרבית בתי האב החרדיים בישראל (כ-105 אלף) באמצעות מודעות בכניסות הבתים, יש צורך בהשקעה של כ-15,000 שקל הכוללת את עיצוב המודעה, הדפסתה, הפצתה והדבקתה.

מי שירצה לכסות את כל בתי האב החרדיים במסגרת פרסום חוצות (כ-130 אלף) יידרש להשקעה של כ-25 אלף שקל.

כאשר משווים את הפרסום בכניסות הבתים למקומונים שכונתיים או אזוריים שגם הם מגיעים לכניסות הבתים, מגלים שפער המחירים לטובת המקומון אינו גדול. מודעת עמוד במקומון שנבלעת בין שלל הפרסומים שמממנים אותו, עולה כ-500 שקלים. הדבקה שכונתית עולה כ-850 שקל כולל כל העלויות שהוזכרו לעיל ונצפית פעמים רבות למרות שאינה “עולה” או “יורדת” לבית. מה גם שרבים זורקים את מקומוני הפרסום ישירות לפח האשפה הסמוך לתיבות הדואר. (תופעת פח האשפה המרכזי הממוקם בכל בניין חרדי לצד תיבות הדואר קובעת ברכה לעצמה ונעסוק בה בפרק פלוני אלמוני).

פרסום חוצות בכניסות בניינים: מדיה מנצחת

אפילו המודעות בבתי הכנסת, שאין ספק בדבר יתרונן על פני מודעות בערוצים אחרים של פרסום חוצות, המקובלים ברחוב  החרדי,  ניגפות בפני המודעות בכניסות הבתים שכן הן מיועדות גם לנשים ואפילו לילדים… אגב, העלויות די דומות.

מאידך, הפליירים הנתחבים לתיבות הדואר, עוד ערוץ נפוץ במיוחד במסגרת פרסום חוצות בכניסות בניינים במגזר החרדי,  עשויים לעשות את דרכם אל תוך הבתים, מה שמודעה בלוח המודעות אינה יכולה לעשות, אך מצד שני, יש לכך מחיר כלכלי. כמות ההדפסה הנדרשת על מנת לכסות את כל תיבות הדואר בבני ברק עומדת על כ-35 אלף עותקים. אך אם תבקשו להדביק את אותה מודעה בכל כניסות הבתים בעיר תידרשו לכ-3,500 יחידות וסביר להניח שעוד יישאר לכם עודף.

מהו גודל המודעה הרצוי?

ועכשיו בואו נטפל בעניין הגודל הרצוי למודעה שמודבקת בכניסת הבניין. מרבית המפרסמים מתעקשים “לבלוט” ולכן ניתן לראות מודעות רבות בגודל A3 אך לא מדובר בצעד חכם במיוחד. מודעה כזו עלולה להרגיז את דיירי הבניין והיא מועדת לכיסוי מהיר על ידי המתחרים שרואים בה שטח פרסום נוסף ללוח המודעות. כפי שהינכם רואים, פרסום חוצות כפי שנפוץ במגזר החרדי, הוא עניין מורכב למדי ועדיף להשאיר אותו למומחים.

מומלץ לפרסם מודעה שגודלה אינו פחות מ-A5 ואינו עולה על A3 שהודפסה פרוצס על גבי נייר כרומו מט או מבריק במשקל 115=130 גר’ (ראו בפרק הדפוס). מה שיבטיח לה שהות ממושכת יותר בלוח המודעות.

בבואנו להכריע בגודל המודעה, בעיצובה ובסוג הנייר עליו תודפס נידרש לקחת בחשבון שורה של משתנים נוספים שתלויים באופי המוצר, באופי קהל היעד, במיקומו של הלוח (קרוב לדלת ולגשם או שמש, קרוב למעליות המחייבות המתנה של הדיירים וכן הלאה).

ההדבקה עצמה מודולארית. ניתן לבחור בכיסוי כלל ארצי וניתן לבחור בכיסוי ממוקד לשכונה ספציפית. כאן ניתן לראות, שפרסום חוצות בכניסות בניינים בשכונות החרדיות הוא עניין מגוון וגמיש למדי: אפשר לפלח את שטח ההדבקה לפי מבנה האוכלוסייה וכן הלאה. אנשי המקצוע, המומחים בפרסום והפצה במגזר החרדי אמורים לתת תשובה לכל צורך בהתאם לדרישות הלקוח וצרכי המוצר.

מסלול הדבקת המודעות

מסלול ההדבקה הנפוץ ביותר: בני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ופתח תקוה. ערים אלו מהווים את הריכוזים החרדיים הגדולים ביותר וכוללים כ-125 אלף בתי אב חרדיים מתוך קרוב ל-154 אלף (כ-12,00 בניינים מתוך כ-18,530 הקיימים). חברת פרסום והפצה עם מוניטין וותק בתחום הפרסום חוצות במגזר החרדי, אמורה לתת מענה ולספק כיסוי של כל הריכוזים החרדיים הבולטים.

ישנם גם מסלולים אזוריים. כך למשל ישנו מסלול הדבקה בריכוזים החרדיים בצפון הכולל את הערים: חדרה, זיכרון יעקב, חיפה, רכסים, קריית אתא, כרמיאל, טבריה, צפת, מירון וחצור הגלילית. מסלול גוש דן-מרכז כולל את הריכוז החרדי במרכז תל-אביב (שינקין), בצפונה (הרי”ם מגור ועוד), בת ים, כפר חב”ד, לוד, קריית מלאכי, ראשון לציון, באר יעקב וקריית אונו. מסלול דרום הכולל את היישובים יסודות, בית חלקיה, קוממיות, חזון יחזקאל, תפרח ואת הריכוזים החרדיים בערים קרית גת, אופקים, נתיבות, באר שבע, ירוחם וערד. ריכוזים אלו כוללים כ-29 אלף בתי אב חרדיים (כ- 6,120 בניינים). הדבקת מודעות, הנעשה ע”י מקצוענים בתחום הפרסום חוצות אמור להקיף את כל הרשימה הארוכה של הישובים הללו המתאפיינים באכלוס רחב מהמגזר החרדי.

כאמור, יתרון ערוץ זה ביחס לערוצים אחרים של פרסום חוצות, הוא  ביכולת לבצע פילוחים ממוקדים לקהל הידע. פילוח לפי מוצא: ספרדי, אשכנזי. אמריקאי, צרפתי וכן הלאה. פילוח לפי מעמד סוציו-אקונומי, או פילוח גיאוגרפי. כגון קרבה לאזור המרכז, ירושלים או קרבה לאזור כלשהו. כמובן שהדבר חוסך לא מעט כסף למפרסם שיודע בדיוק מי הוא קהל היעד שלו בתוך המגזר החרדי.

כיצד מדביקין?

באופן כללי, את הכללים הטכניים, כדאי מאוד לדעת. בדומה למודעות רחוב או מודעות בבית הכנסת, הדבקה שלא לפי הכללים עלולה להזיק למפרסם ומטרותיו. נהוג לבצע את ההדבקה באמצעות דבק סלוטייפ רחב מלמעלה ומלמטה לכל אורך המודעה או באמצעות הידוק על-ידי אקדח סיכות מקצועי. ההדבקה נעשית בלוח המודעות או בכל מקום אחר בו מודבקות המודעות או קיימות בו מודעות תלויות אחרות. ישנן מקומות בודדים בהן אין להשתמש בדבק או סיכות ויש להשתמש בנעצים.

מתי? הנה עוד יתרון של ערוץ זה של פרסום חוצות. בכניסות הבתים ניתן להדביק בכל יום מימות השבוע למעט ימי שישי ומוצאי שבת. את העבודה רצוי לבצע בשעות הלילה וכמובן לא להרעיש! גם במגזר החרדי ישנים בלילה…

כיצד בודקים אחר המדביקים?

איך בודקים? לצערנו, התחום זה של חלוקה והדבקה זכה לשם רע ובצדק. מפרסמים רבים מגדירים אותו כשוק פרוץ בעקבות פעילותם של נוכלים שנוהגים להבטיח ללקוחות עבודה אמינה ואחראית, ליטול מקדמה או את כל הסכום ולהשליך את כל המודעות לצפרדע הקרוב לביתם או משרדם. לכן כדאי ומומלץ לבצע בדיקה אחר עבודת המדביקים.

מאידך, בדומה לאתגרים אחרים המאפיינים פרסום חוצות ברחוב החרדי, ישנו גם צד שני למטבע. מפרסמים מקבלים לעיתים מחברים או קרובים דיווח שהמודעות לא הודבקו בבניין מסוים, או שהם עצמם בדקו ולא מצאו את המודעה באחד הבניינים או בכמה מהם והם ממהרים להתקשר לספק ולהטיח בו טענות קשות, למרות שברוב המקרים יתברר בדיעבד כי החבר המעדכן בדק בבניין או ברחוב שעדיין לא הודבק או לאחר שלוח המודעות של הבניין עבר ניקיון על ידי ועד הבית או על ידי דייר עצבני. ייתכן גם שהמודעה נקרעה על-ידי ילדים או אפילו מתחרים או מדביקים מטעמם. תופעות כגון אלה הן שכיחות למדי, אגב, גם  בערוצי מדיה נוספים של פרסום חוצות בשכונות החרדיות. יכול להיות שהמעדכן או המפרסם פשוט לא הבחין במודעה למרות שהודבקה (גם זה קורה), ולעיתים נדירות קורה גם שהמדביק דילג בטעות על הבניין המדובר אך בכל שאר המקומות המודעה מודבקת כראוי. לכן חשוב מאוד לבצע נכון את הבדיקה על מנת למנוע אי נעימויות וטענות כלשהן, למשל כדלקמן:

• נציג של המפרסם שיתלווה לצוות המדביקים ויפקח על ההדבקה בזמן אמת או כמה שעות לקראת סיומה.
• בדיקה מדגמית מיד לאחר ההדבקה
• בדיקה בתוך שש שעות ממועד סיום ההדבקה ביחד עם נציג צוות המדביקים.

צריך לזכור כי ישנם דברים שאינם תלויים בעבודת המדביקים כפי שנכתב לעיל. הבדיקה המומלצת ביותר היא זו שבמסגרתה מתלווה נציג המפרסם לצוות ההדבקה ועוקב מקרוב אחר ביצועה לשביעות רצונו. הסדר זה מומלץ בפרסום חוצות בכלל והדבקת מודעות בניינים בשכונות החרדיות, בכלל.

עניין למקצוענים

והנה הערה נוספת שכדאי לקחת לתשומת לב: רבים חושבים כי אם הם ידביקו את המודעות בבניינים בצורה עצמאית על ידי חבר/בן דוד/אח וכדומה, הם יחסכו כסף רב ויקבלו עבודה מושלמת. אך זו טעות חמורה. סוג העבודה הזה הינו עבודה פיזית קשה ומאומצת (זמן הליכה ממושך, טיפוס מדרגות בכניסה לבנין ועוד). רבים מ”המתנדבים” מתייאשים לאחר שעה- שעתיים…

בנוסף, ההיכרות עם השטח ותנאיו חשובה מאוד.  הדברים אמורים בכל ערוץ של פרסום חוצות ברחוב החרדי. צוות מיומן ומנוסה יודע בדיוק איפה נמצאת הכניסה לכל בניין והיכן ממוקם לוח המודעות. בנינים רבים בירושלים ובריכוזים החרדיים בנויים על צלע הר ויש להם שתי כניסות. ועוד משהו: הדבקה במקומות אסורים עלולה לגרום לנזקים, קנסות, תביעות משפטיות ועוד. דבר שנחסך כאשר עובדים עם חברה מקצועית שלוקחת על עצמה את האחריות לקנסות שכן היא מכירה היטב את תנאי השטח ואת האזורים המותרים והאסורים בהדבקה.

כדאי לבחור בחברה שמעסיקה עובדים אחראיים ונאמנים ורצוי מבוגרים שרואים בעבודה זו הכנסה עיקרית ופרנסה ולא משהו שעושים “על הדרך”. כמו כן כדאי לבדוק את ניסיונה של החברה בביצוע עבודות של פרסום חוצות והדבקת מודעות במגזר החרדי ואת האחריות שהיא נוטלת על עצמה.

לעבודות שלנו – https://pirsumgil.co.il/street-portfolio/